Choose Your Daf
Get Updates

Amud 21b

תוס' ד"ה רבי

רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח - Rabi יהודה maintains that כותח and all types of כותח, etc.

Summary: ריב"ב maintains that while one is permitted to keep כותח on פסח, nevertheless one is prohibited from selling it to a נכרי for thirty days before פסח out of concern that people will suspect that the ישראל is selling the כותח on פסח.

[View / Print]

תוס' ד"ה חרכו

חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו – If he scorched it before the time, it is permitted for beneficial use even after the time

Summary: Only חמץ which became נפסל מאכילת כלב (before זמן איסורו) is מותר בהנאה after זמן איסורו. Otherwise it is to be burnt before פסח and is אסור בהנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה עבר

עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא – The time passed; it is forbidden to derive benefit from it. This is obvious!

Summary: The question פשיטא is based on the משנה which states ושורפין בתחלת שש indicating that חמץ is אסור בהנאה; not like ריה"ג.

[View / Print]

תוס' ד"ה בהדי

בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה – While he is burning it he should derive benefit from it

Summary: It is only according to ר"י who maintains מצותו בשריפה that I would have thought בהדי דקשריף ליתהני מיניה since כל הנשרפין אפרן מותר, but not according to the חכמים since it is מן הנקברין and כל הנקברין אפרן אסור.

[View / Print]

תוס' ד"ה כל

כל מקום שנאמר לא יאכל – Wherever לא יאכל is written

Summary: Only לא תאכל ולא תאכלו refer to איסור הנאה but not כל אוכל.

[View / Print]

תוס' ד"ה ליכתוב

ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור –The Merciful one should have written: ‘Give it to him and he shall eat it, and sell it’

Summary: The ה' מקראות שאין להם הכרע can refer to either the preceding or following word(s) exclusively. However by תתננה ומכור or נשך ותרבית (and תקום והדרת) it cannot refer to either of them exclusively.

[View / Print]

תוס' ד"ה בשלמא

בשלמא לרבי מאיר – It is appropriate according to ר"מ

Summary: The היתר נבילה cannot be teaching us להקדים נתינה לגר למכירה לנכרי, for we would have known this on our own. Therefore we must conclude that the היתר נבילה is to teach us איסורי הנאה.

[View / Print]