Amud 22a

תוס' ד"ה אותו

אותו אתה משליך – You may cast only him

Summary: We cannot derive איסור הנאה by all איסורי תורה from לכלב תשליכון; for (accoording to רש"י) the פסוק is necessary to teach us to give it to the dog since אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה; or (according to the ר"י מאורליינ"ש) because it teaches us that יד העובר is מותר בהנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה חולין

חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא – Unconsecrated animals that were slaughtered in the courtyard are not prohibited מן התורה.

Summary: רש"י maintains that חשב"ע is אסור באכילה according to everyone, the מחלוקת is only concerning whether it is אסור בהנאה. However תוספות maintains that according to ר"י there is no איסור at all מדאורייתא of חשב"ע. [In תו"כ, however, it appears that ר"י maintains that there is an איסור הנאה מדאורייתא by חשב"ע.]

[View / Print]

תוס' ד"ה ורבי שמעון

ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה – And ר"ש indeed prohibits it בהנאה as well

Summary: The משנה of שולח אדם ירך לנכרי follows the view of ר"י that יש בגידין בנותן טעם. There is no concern of לא תחנם if the גוי is a שכן for the gift is really a sale. The איסור גיד הנשה was always only for the בנ"י (who are referred to before מ"ת as בני נח). Either חזקיה may agree with ר"ש that there is an איסור הנאה by גיד since there cannot be אכילה by a גיד; or alternately חזקיה disagrees with ר"ש just as he disagrees with ר"מ.

[View / Print]

תוס' ד"ה והרי

והרי דם דרחמנא אמר – But there is blood; concerning which the Merciful one says, etc.

Summary: דם is not considered as part of the בהמה concerning היתר נבילה בהנאה as well as טומאה. A separate לימוד is required for טומאת דם נבילה.

[View / Print]

תוס' ד"ה מועלין

מועלין בהן – There is the prohibition of מעילה by them

Summary: There is no מעילה מדאורייתא by דם at all [and by anything else שנעשה מצותו].

[View / Print]

תוס' ד"ה מה

מה מים מותרים אף דם מותר – Just as water is permitted so too is דם permitted

Summary: The לימוד from תשפכנו כמים (even though it is concerning דם חולין) is merely a גילוי מילתא that all איסורי דם (including דם קדשים) are limited to אכילה and not הנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה ואימא

ואימא כמים הניסכים על גבי המזבח – And I could say; like water which is poured on the מזבח

Summary: The question of ואימא כמים הניסכין means that we cannot use the היקש to derive היתר הנאה.

[View / Print]