Amud 23a

תוס' ד"ה נטוע

נטוע לרבים – It is planted for the public

Summary: הנוטע לרבים means it is planted in the רה"י for public use.

[View / Print]

תוס' ד"ה מערבין

מערבין לנזיר ביין – We may make an עירוב for a נזיר with wine

Summary: The food used for עירובי תחומין has to be edible to someone; not necessarily for whom the עירוב is placed. If we maintain מערבין לדבר הרשות then we could not make an עירוב if the food is אסור בהנאה to the בעל העירוב.

[View / Print]

תוס' ד"ה נזרו

נזרו שלו יהא –‘His separation’; it should belong to him

Summary: According to חזקיה the word נזרו excludes נזירת אביו.

[View / Print]

תוס' ד"ה קוצר

קוצר לשחת ומאכיל לבהמה – He reaps for fodder and feeds the בהמה

Summary: The proof that חדש is מותר בהנאה is either from ומאכיל לבהמה, which is dealing with תבואה גמורה (as opposed to קוצרין לשחת), or from ר"ש who maintains that (even) after הביא שליש one is קוצר ומאכיל לבהמה.

[View / Print]

תוס' ד"ה קצירכם

קצירכם שלכם יהא –Your harvest; it should be yours

Summary: There are two extra letters in the word קצירכם the 'כ' excludes קציר מצוה and the 'ם' allows היתר הנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמר

אמר קרא יהיו בהוייתן יהו – The verse reads, ‘they shall be’; they retain this status

Summary: The prohibition of doing business with non-kosher animals is limited to those animals that are raised for food; not for work, and only if the sale is for food, but not if it is for their hide or fat.

[View / Print]

תוס' ד"ה שאני

שאני התם דאמר קרא לא יראה לך - It is different there; for the verse reads. ‘It should not be seen by you’

Summary: תוספות questions; according to חזקיה, why write לא יאכל which indicates an איסור הנאה and then remove it by writing לך. It should have stated לא תאכל.

[View / Print]