Amud 23b

תוס' ד"ה ומה

ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה – And what if by suet, which is punishable by כרת; it is מותר בהנאה

Summary: The intent of the ק"ו is to teach us that just as חלב (which is more severe) has been included into the היתר הנאה of נבילה, so certainly גיד should also be included. [חלב וגיד are an integral part of the נבילה, while דם is not (as evidenced by the need for a דרשה that דם is מטמא).]

[View / Print]

תוס' ד"ה בבהמה

בבהמה מיהא לא אישתרי – It was not permitted however by a בהמה

Summary: לא יאכלו which is written by גיה"נ means only איסור אכילה (for we derive היתר הנאה from ק"ו מחלב), therefore גיד חיה is also מותר בהנאה since there is no פסוק to prohibit הנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה מאי

What is the difference between them - מאי בינייהו

Summary:
תוספות argues that חמץ נוקשה and תערובות חמץ should be מותר בהנאה according to חזקיה (and אסור בהנאה according to ר' אבהו); and if it is אסור בהנאה also according to חזקיה, there should also be a חיוב כרת (which there is not).

[View / Print]

תוס' ד"ה דכתיב

דכתיב והנה שורף – For it is written: And behold it was burnt

Summary: והנה שורף is referring to שעיר ר"ח which atones for עון העדה, regarding טומאת מקדש וקדשיו.

[View / Print]

תוס' ד"ה דהא

דהא כתיב והנה שורף – For it is written; and behold it is burnt

Summary: According to רש"י the פסוק of וכל חטאת is extra because of the פסוק of והנה שורף. According to תוספות it is extra for we know if from a הלל"מ. There is no implication from והנה שורף that if הובא דמה it should be burnt, since there was no עיבור צורה.

[View / Print]