Choose Your Daf
Get Updates

Amud 24a

תוס' ד"ה ואם

ואם אינו ענין לאכילה – And if it is not appropriate for eating

Summary: How could the גמרא have thought that the פסוק of באש ישרף should apply for איסור אכילה by other איסורים, when the תורה only mentions באש ישרף?

[View / Print]

תוס' ד"ה הא

הא אין לוקין על לאו שבכללות – But there are no lashes for a general prohibition

Summary: The implicit לאו of לא יאכל כי קודש הוא (namely that כל שבקודש פסול וכו' לא תעשה) is considered a לאו שבכללות; however the explicit לאו of this פסוק concerning נותר (and פיגול [by way of a גז"ש]) is not a לאו שבכללות, and there is a חיוב מלקות.

[View / Print]

תוס' ד"ה אם

אם אינו ענין לגופו דאתי בקל וחומר ממעשר –If it is not necessary for itself, for it can be derived through a קל וחומר from מעשר

Summary: The לא יאכל is extra because we can derive רביעי בקודש from באש ישרף.

[View / Print]

תוס' ד"ה הקישא

הקישא הוא – It is a היקש

Summary: The היקש of מע"ש to קדשים teaches that there is a לאו for הנהנה מקדשים טמאים (but not for איסור אכילה which can be derived directly from the פסוק).

[View / Print]

תוס' ד"ה דכתיב

דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך – As it is written; ‘You cannot eat in your gates’

Summary: By not concluding with a pluralistic prohibition of לא תוכל לאכלם, but beginning instead without a pluralistic prohibition, enables us to ascribe an individual לאו to each of the enumerated items.

[View / Print]