Amud 24b

תוס' ד"ה צרעה

צרעה לוקה שש – One receives lashes six times for eating a צרעה

Summary: רש"י maintains that the term תרמש would not include a שרץ, therefore the פסוק of אל תשקצו (which does not mention שרץ) cannot apply to a צרעה which is a שרץ. According to תוספות the term רמש does apply to שרצים, however the פסוק of אל תשקצו cannot apply to a צרעה, since it is specifically referring to the ח' שרצים only (and not to a צרעה).

[View / Print]

תוס' ד"ה לרבות

לרבות את האימורים – To include the אימורים

Summary The פסוק of אמור אליכם וגו' וטומאתו עליו in פרשת אמור teaches us that there is a חיוב for eating any type of קדשים בטומאה (including אימורים); however our פסוק of והבשר in פרשת צו is necessary to teach us that the איסור טומאה is חל (even) on איסור חלב.

[View / Print]

תוס' ד"ה פרט

פרט לאוכל חלב חי – Excluding the one who eats raw suet

Summary: Eating a raw bird is considered דרך אכילתו as opposed to eating raw חלב. If חלב is heated in the sun it is still considered raw.

[View / Print]

תוס' ד"ה אלא

אלא הכא משום דזיעה בעלמא הוא – However here, it is because it is merely moisture

Summary: The פסוקים teach us that there is a חיוב ערלה for wine and oil; since the basic assumption is that fruit juices are זיעה בעלמא. It is not understood why they are not אסור on account of טעם כעיקר.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמרת - הראשון

אמרת קל וחומר – You can say; it is a קל וחומר

Summary: The ק"ו from ערלה teaches us that the גז"ש of קדש קדש applies to קדשים שיצאו חוץ למחיצתן rather that to טריפה. The ק"ו is necessary, since the היתר הנאה is stated explicitly in the פסוק. It is preferable to utilize those גז"ש in which the two פסוקים are more similar (either in their reference or contexts) than those which are less similar.

[View / Print]

תוס' ד"ה הכל

הכל מודים בכלאי הכרם – All admit concerning כלאי הכרם

Summary: אביי does not mention שלא כדרך הנאתו by חולין שנשחטו בעזרה either because the term אכילה does appear, or because others maintain it is לאו דאורייתא. Similarly he does not mention בשר בחלב for אין עונשין מן הדין.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמרת - השני

אמרת קל וחומר – You can say, it is a קל וחומר

Summary: We cannot derive איסור אכילה by בב"ח from ערלה because החורש בשור וחמור and חוסם פי פרה will refute this ק"ו. However once we know איסור אכילה by בב"ח from a גז"ש, it is possible to derive איסור הנאה from a ק"ו מערלה.

[View / Print]