Amud 69a

תוס' ד"ה מה

Just like ע"ז for which we are liable כרת, for purposely transgressing it - מה עבודה זרה שחייבים על זדונו כרת

Summary: The היקש of all the מצות to ע"ז (regarding a חיוב קרבן) is only in regard to those details that are mentioned in this פרשה such as חיוב כרת and לא תעביד.

[View / Print]

תוס' ד"ה אלא

However, according to מונבז, what was done inadvertently - אלא למונבז שגגה במאי

Summary: The היקש of שוגג למזיד teaches us (according to מונבז) that if he is a שוגג in only one aspect of the sin (such as the חיוב קרבן), he is חייב a חטאת. One who is הזיד בקרבן cannot bring a קרבן [even if he was שוגג in (all ) other aspects]. There is no חיוב קרבן if he was הזיד במיתה (as opposed to הזיד בכרת).

[View / Print]

תוס' ד"ה כגון

For instance; he was unaware of the כרת even though he was aware of the לאו, etc. - כגון ששגג בכרת אף על פי שהזיד בלאו

Summary: ר' יוחנן maintains that שגגת כרת is sufficient since only כרת (and not a לאו) is mentioned in the היקש. According to רבי who derives זדונו כרת from the גז"ש of עליה, all will agree that שגגת כרת ולאו is required.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמר

The verse reads; ‘Which should not be done; inadvertently’ - אמר קרא אשר לא תעשינה בשגגה

Summary: תוספות cannot reconcile that ר"ל maintains that the פסוק of אשר לא תעשנו means that a שגגת לאו is required, and still agree with מונבז, that only שגגת קרבן is required.

[View / Print]

תוס' ד"ה דידע

He knew about שבת in regards to תחומין, etc. - דידע לה בתחומין

Summary: איסי maintains that one מלאכה is פטור from סקילה, but is חייב חטאת. The גמרא could have said that he was aware of the עשה of תשבות.

[View / Print]

תוס' ד"ה עד

Unless he is unaware of its לאו, etc. - עד שישגוג בלאו שבה

Summary: רש"י maintains that שגג בלאו שבה means that he was unaware of his oath when he ate. תוספות maintains that he was unaware (when he ate) that the oath is binding.

[View / Print]