Amud 30a

תוס' ד"ה לאו - This תוספות may also be downloaded in sections

לאו קמודית דהא ארעא דידי הוא – Do you not admit that this field is mine.

Summary: תוספות maintains that if the מערער has no עדים then the מחזיק is believed to claim that מפלניא זבינתה דזבנה מינך קמי דידי or קמי דידי דר בה חד יומא. We do not say מיגו למפרע. Nevertheless, according to the רשב"א, the מחזיק may bring עדים that דר בה חד יומא, and will retain the field on the basis of טענינן. The ר"י disagrees. The גאונים maintain that the מחזיק is not a בע"ד with the מערער.

[View / Print]

תוס' ד"ה לאו א - from beginning until שו"ה בעי; אבל

לאו קמודית דהא ארעא דידי הוא – Do you not admit that this field is mine. SECTION 1.

Section 1 deals with the מחלוקת between רשב"ם and תוספות whether we say a מיגו of להש"ם and whether דר בה חד יומא קמי דידי can be believed with a מיגו.

[View / Print]

תוס' ד"ה לאו ב - from שו"ה בעי; אבל until שו"ה לטענה; והא

לאו קמודית - SECTION 2

Section 2 teaches that מיגו למפרע לא אמרינן.

[View / Print]

תוס' ד"ה לאו ג - from שו"ה לטענה; והא until שו"ה בתר; ובעובדא

לאו קמודית - SECTION 3

In section 3 תוספות will cite גמרות which either support or (seemingly) contradict the ruling that מיגו למפרע לא אמרינן.

[View / Print]

תוס' ד"ה לאו ד - from שו"ה בתר; ובעובדא until שו"ה רוצה; כתב

לאו קמודית - SECTION 4

Section 4 cites a מחלוקת between the רשב"א and the ר"י where there was no חזקת ג' שנים, whether עדים דדר בה חד יומא may be brought later.

[View / Print]

תוס' ד"ה לאו ה - from שו"ה רוצה; כתב until the end

לאו קמודית - SECTION 5

Section 5 cites a מחלוקת between the גאונים and the רשב"א whether the מחזיק is a בע"ד of the מערער or not.

[View / Print]