Amud 33a

תוס' ד"ה אמור

The רבנן said he who comes to collect, etc. - אמור רבנן הבא ליפרע כולי

Summary:
רב"ש maintains that it is on account of the חשש צררי that one may not collect from יתומים קטנים even with a שבועה. Therefore since רב"ש knew there was no צררי, he (thought that he) was able to collect the debt from the estate of the יתומים קטנים and would be able to circumvent the שבועה through the מיגו of לקוחה היא בידי.

[View / Print]

תוס' ד"ה אכבשיה

I will suppress the mortgage contract and I will consume for the amount of the monies owed to me. - אכבשיה לשטר משכנתא ואוכלה שיעור זוזי

Summary:
There can be no חזקה if the item in question came into the possession of the מוחזק with the consent of the מרה קמא.

[View / Print]

תוס' ד"ה מיגו

Since he could have said it was bought – מיגו דאי בעי אמר לקוחה היא

Summary:
There is a שבועת היסת on קרקעות מדרבנן. However there is no שבועת היסת unless there is a טענת ברי.

[View / Print]

תוס' ד"ה לקוחה

You could not have said ‘I bought it’ - לקוחה היא בידי לא מצית אמרת

Summary:
A מיגו is not effective (לאפטורי משבועה [ומקרבן]) if it is a מיגו דהעזה.

[View / Print]

תוס' ד"ה קריביה

A relative of ר"א left over a tree after his demise - קריביה דרב אידי שבק דיקלא

Summary:
We are גורס לקריביה only if we assume that קריביה דר"א had children.

[View / Print]

תוס' ד"ה הכי גרסינן

This is how we read the text; eventually he admitted to him - הכי גרסינן לסוף אודי ליה

Summary:
[Either קריביה admitted and granted the field to ראב"א or] ראב"א brought witnesses that he was a קרוב and therefore since the field legally belonged to him, קריביה had to pay for the פירות despite his מיגו (as ר"ח maintains). It is not comparable to the ס"ת case where the סופר forfeited his wage.

[View / Print]