Amud 34a

תוס' ד"ה הוי

He is obligated to swear but he cannot swear - הוי מחויב שבועה ואינו יכול לישבע

Summary:
The חוטף is not believed with a מיגו of לא חטפי (even with a שבועה of דידי חטפי) either because he cannot be מעיז to contradict the עד with a שבועה (the ר"י) or because once there is a חיוב שבועה of an ע"א it cannot be overridden by a מיגו.

[View / Print]

תוס' ד"ה הוה

ר' אבא was sitting before him - הוה יתיב רבי אבא קמיה

Summary:
It is appropriate for a רבי to refer to his student as 'רבותינו'.

[View / Print]

תוס' ד"ה וכל

And whoever is obligated to swear and does not swear; pays - וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם

Summary:
משאיל"מ means that the נתבע always pays when either the תובע or נתבע cannot swear. ר"א ור"נ agree by נסכא that משאיל"מ. They agree that by שניהם חשודים the נתבע pays half because we fine the תובע for being a חשוד. By יתומים מן היתומים they both agree that the יתמי דלוה pay for משאיל"מ. However רב ושמואל argue and exempt the יתמי דלוה for they do not maintain משאיל"מ (as explained by the ר"ת).

[View / Print]