Amud 41a

תוס' ד"ה שלא א

No one ever said anything to me - שלא אמר לי אדם דבר מעולם

Summary:
The advantage of stating לא אמר לי אדם is not a חזקה, instead of מפלניא זבינתיה, is because there is the חידוש that we do not say פתח פיך לאלם.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמרי

They will say to me, ‘show your שטר, etc. - אמרי לי אחוי (לי) שטרך

Summary:
The מחזיק (mistakenly) assumes that לא אמר לי אדם דבר מעולם is considered a מחילה and allows him to own the land.

[View / Print]

תוס' ד"ה והא

But I made a חזקה for myself - והא אחזקי לי

Summary:
The רשב"ם maintains that both claims of ר"ע were based on מחילה (that the neighbor gifted him the field), while תוספות maintains that the first claim of ר"ע was that he purchased it, and only the second claim was on account of מחילה.

[View / Print]

תוס' ד"ה שלא ב

For nobody ever told me anything; it is obvious! - שלא אמר לי אדם דבר מעולם פשיטא

Summary:
The question פשיטא can be referencing the דיוקא דסיפא; or the מקשה never assumed that אנן נטעון ליה; alternately it may be only according to the רבנן דר"י or it is referring to a חזקה דחד יומא.

[View / Print]

תוס' ד"ה כמאן

Like whom; like ר"י, etc. - כמאן כרבי יהודה

Summary:
ר"ע agrees with ר"י that החזיק בפניו לאלתר הוי חזקה, but disagrees with him and maintains that מחאה שלא בפניו הוי מחאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמר

He said to him, it was a mistaken forfeiture - אמר ליה מחילה בטעות הואי

Summary:
רש"י maintains that according to ר"נ we rule מחילה בטעות הויא מחילה, except by a מלוה where it is מיחזי כרבית. However, תוספות maintains that according to ר"נ any מחילה בטעות לא הויא מחילה except where there is the סברא of דליקו בהימנותיה.

[View / Print]