Amud 5b

תוס' ד"ה כי

כי היכי דלא לטרדן – In order that he should not bother us

Summary: אביי ורבא maintain that (by a loan) אדם פת"ז. By פדיון הבן as well as by a משכיר ושוכר the גמרא states explicitly that they do not pay תו"ז. The difference between מלוה and פדה"ב ושוכר is that by a מלוה the לוה definitely owes the money; however by פדה"ב ושוכר there is a possibility that it will never be owed. Therefore it will not be paid תו"ז.

[View / Print]

תוס' ד"ה אילימא

אילימא דאמר ליה פרעתיך בזמני פשיטא – If you will say, that he said to him ‘I paid you on time’, then it is obvious!

Summary: Even if we maintain that the משנה is comparable to a חיוב בעדים, nevertheless it is still פשיטא that the נתבע is believed to claim פרעתי בזמני even without עדים. The דין of צריך לפורעו בעדים is only when the loan was made in the presence of עדים; where the מלוה indicates his distrust of the לוה. In our משנה there is no indication of such mistrust.

[View / Print]

תוס' ד"ה ואפילו

ואפילו מיתמי. ואף על גב דאמור רבנן הבא ליפרע כולי – And even from orphans. And even though the רבנן state that one who comes to collect, etc.

Summary: תוספות maintains that (according to רב פפא and) even according to ר"ה בדר"י one cannot collect from יתומים קטנים even if the לוה died תו"ז. The reason is because by יתומים קטנים we are concerned for צררי even תו"ז. The proof that we do not collect מיתמי קטני תו"ז is: a) from the fact that the גמרא did not reconcile רב אסי and the משנה of שום היתומים, by saying that the משנה is discussing a case of תו"ז; and b) from the statements of רב אסי and ר"י which limit the collection from יתמי קטני to the instances of רבית אוכלת בהם and כתובת אשה exclusively; but no other – including תו"ז.

[View / Print]

תוס' ד"ה אע"ג

אף על גב דאמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים כולי – Even though that the רבנן said that he who comes to collect from the assets of orphans, etc.

Summary: The ruling of 'הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה' can be derived either from the משנה in כתובות , or from the משנה in שבועות One cannot demand that the מלוה swear that שלא פרעתיך תו"ז.

[View / Print]

תוס' ד"ה מי

מי אמרינן במקום חזקה מה לי לשקר או לא – Do we say in the face of a חזקה; ‘why would I lie’, or not.

Summary: The חזקה of א"א פורע תו"ז is stronger than שטר; however it is not stronger than עדים. Our גמרא seemingly maintains that a מיגו may be valid against a שטר . The איבעיא here is where the חזקה and טענה directly contradict each other; otherwise we may say מיגו במקום חזקה. By a יבמה we do not believe a מיגו against a חזקה, which seems to conflict with the query here.

[View / Print]