For if he moved a carcass he is מטמא clothes but he is not מטמא a person - דהא הסיט נבלה מטמא בגדים ואינו מטמא אדם
Summary:
According to רש"י a מסיט נבילה is מטמא only the בגדים which he is wearing and not an אדם. A מצורע בימי ספורו is מטמא the בגדים he is wearing; the question of רב אחדבוי is from where we derive that he is also מטמא אדם.
According to תוספות a מסיט נבילה is מטמא בגדים וכלים בחיבורין , but not אדם. A מצורע בימי ספורו is מטמא בגדים וכלים; the question of רב אחדבוי is from where we derive טומאת אדם בימי ספורו.
Just like the washing of the clothes which is written regarding the ימי חלוטו, etc. - מה כיבוס בגדים האמור בימי חלוטו כולי
Summary:
We include טומאת אדם on account of the היקש (because of its commonality with טומאת בגדים [they require an אב הטומאה]) and utilize the וטהר to exclude טומאת אוהל and other stringencies of ימי חלוטו.