Amud 13b

תוס' ד"ה אמר

רבא said a קרבן תודה which caused damage - אמר רבא תודה שהזיקה

Summary: רבא is discussing the ruling of a תודה שהזיקה according to ריה"ג.

[View / Print]

תוס' ד"ה שנאמר

שנאמר והועד בבעליו והמית – As it is written; ‘and his owner was warned and the ox killed’

Summary: We derive the rule that עד שתהא מיתה והעמדה בדין כאחד from the words 'בבעליו והמית' and 'והשור יסקל'.

[View / Print]

תוס' ד"ה חצר

חצר השותפין חייב בה על השן ועל הרגל – A courtyard held in partnership; there is a liability for שן and רגל for either partner

Summary: If we are גורס later ותסברא דלא פליגי then we can maintain that the (initial) מחלוקת between ר"ח ור"א is by a חצר המיוחדת לפירות ולא לשוורים (as it seems from the מסקנא). If however the גירסא is ותסברא דפליגי then the מחלוקת (initially) is בחצר המיוחדת לפירות ולשוורים.

[View / Print]

תוס' ד"ה כשהזיק

כשהזיק חב המזיק לאתויי קרן –‘When the damager damaged he is liable’; this comes to include the ‘horn’

Summary: According to ר"ח the words כשהיזק חב המזיק are extra (to teach us קרן or 'כל הני') for the משנה could have merely stated 'חייב'.

[View / Print]

תוס' ד"ה כגון

כגון שקבל עליו שמירת גופו כולי – For instance; he accepted upon himself to protect it, etc.

Summary: In the case of a שואל the owner is more concerned about שמירת גופו than שמירת נזקיו (even by a שור נגחן).

[View / Print]