 |
Amud 14bתוס' ד"ה פרהפרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה – A cow that damaged a garment, and a garment which damaged a cow Summary: According to רש"י the ברייתא teaches us that in case of פרה שהזיקה טלית (whether it happened concurrently or consecutively), we do not say that the damages cancel out each other (and/or each ניזק takes the מזיק for collection), but rather the damages must be assessed and paid accordingly. תוספות rejects this הו"א for it contradicts the משנה in המניח (and the cases cannot be concurrent). תוספות maintains that we are discussing two cases; פרה שהזיקה טלית teaches us that we do not rule יוחלט השור but יושם השור; and טלית שהזיקה פרה teaches that the טלית cannot be collected מיתמי. תוס' ד"ה דברדבר השוה כל כסף –A thing which is worth any amount of money Summary: There is אונאה by קרקע if one overpaid by more than half. תוס' ד"ה עבדיםעבדים ושטרות נמי ניקנין בכסף – Slaves and notes are also acquired with money Summary: שטרות are not נקנה בכסף. תוס' ד"ה ביתמיביתמי – By orphans Summary: עמד בדין creates a situation similar to a מלוה בשטר and the debt may be collected from the יורשים of the debtor. תוס' ד"ה שמעשמע מינה לוה ומכר נכסיו כולי – It is evident from this; one who borrowed and sold his properties, etc. Summary: רש"י explains the question 'ש"מ לוה ומכר וכו that from our משנה it seems that the ניזק cannot collect from משועבדים and the general rule is that by a מלוה you can collect from משועבדים. תוספות rejects this question as inappropriate whether we maintain מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא or not. תוספות explains the question is on the מ"ד who maintains שעבודא דאורייתא, for our משנה seems to rule שעבודא לאו דאורייתא. This explains why our משנה maintains that נזיקין do not collect from משועבדין (only a מלוה בשטר [where there is the concern of נעילת דלת] can collect from משועבדים). תוס' ד"ה פרטפרט לבית דין הדיוטות – Excluding a court composed of laymen Summary: References are (occasionally) made to cases outside the current area of discussion תוס' ד"ה אלאאלא למאן דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים דחייב מאי איכא למימר – However what can we say according to the one who maintains מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב Summary: The משנה cannot be inferring the rule of מודה בקנס פטור for this is stated (in a similar fashion) in פרק מרובה. |
