דאילו אב מטמא אדם וכלים – For concerning the אב, it is מטמא a person and utensils
Summary:
An אב הטומאה is מטמא אדם but not the בגדים that he is wearing. A כלי מתכת that touches an אב הטומאה can be מטמא אדם וכלים; however the כלי מתכת that it touches cannot be מטמא אדם וכלים.
אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא - However, when it is attached, I will say she is totally a מועדת
Summary:
According to the מ"ד that פלגא נזקא קנסא the תנא finds it necessary to mention the second פסוק in order that no one mistakenly assume that קרן עדיפא and מחוברת can be derived through a צד השוה to pay חצי נזק. The second פסוק teaches us that מחוברת is included in the דין of נגיחה and תמות.
ומלתא אגב אורחיה קא משמע לן – And, the תורה, in passing, teaches us a concept
Summary:
According to רב פפא an animal which gored a person and two animals is a מועד לכל; if it gored three separate animals it is a מועד לבהמות but not לאדם. Alternately a מועד לכל who stopped goring animals remains a מועד לבהמה; however if it stopped goring people it is no longer a מועד לאדם.