Amud 67a

תוס' ד"ה הא

הא לאו הכי הדרא בעיניה – But if not for this, it would be returned intact

Summary:
According to the first answer of תוספות a שינוי השם קטן requires יאוש for it to be קונה; however שינוי השם חשוב is קונה without יאוש. According to the second answer שינוי השם is קונה without יאוש; however in certain circumstances the שינוי השם cannot be accomplished unless there is יאוש. The same holds true for הקדש ושינוי רשות that they are קונה by themselves however the יאוש enables that there be a הקדש or שינוי רשות.

[View / Print]

תוס' ד"ה צנור

צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה – A pipe which was first hollowed out and subsequently affixed; disqualifies the מקוה

Summary:
The case of חקקו ולבסוף קבעו is in a case where the צנור had borders and was a כלי קבול. Alternately, the צנור was open at both ends; however the bottom was gutted out and it is therefore considered a כלי. The גמרא (initially) argues (according to the alternate explanation) that a שינוי השם should render the צנור to be תלוש (even if קבעו ולבסוף חקקו) and the חטיטה should be considered as being done בתלוש.

[View / Print]

תוס' ד"ה שאני

Drawn water is different for it is only Rabbinical - שאני שאיבה דרבנן

Summary:
The rules regarding מים שאובים are discussed by תוס' in פרק המוכר את הבית.

[View / Print]

תוס' ד"ה הגנב

The thief and the robber - הגנב והגזלן

Summary:
This ברייתא does not contradict the מחלוקת between רבנן ור"ש mentioned in the previously cited משנה.

[View / Print]

תוס' ד"ה מעיקרא טיבלא

מעיקרא טיבלא – Initially it was טבל

Summary:
A שינוי החוזר לברייתו through something which is unusual is not considered a שינוי החוזר לברייתו; but rather a valid שינוי.

[View / Print]

תוס' ד"ה מעיקרא חולין

מעיקרא חולין והשתא הקדש – Initially it was secular and now it is sanctified

Summary:
Being מקדיש קרבנות for which one is חייב באחריותן is considered a שינוי רשות.

[View / Print]

תוס' ד"ה אמר

אמר עולא מניין ליאוש שאין קונה – Said עולא; from where do we derive that יאוש is not קונה

Summary:
עולא stated that we know that יאוש לא קני from the פסוק of והבאתם גזול. This תוספות cites a dispute between the ר"ת and the ר"י as to the understanding of עולא. The ר"ת maintains that according to עולא the general rule is that יאוש קני; except when it pertains to a מצוה הבאה בעבירה (as by קרבנות) the יאוש is not קונה. The ר"י maintains that according to עולא the rule is that יאוש is never קונה. The ר"י and the ר"ת both bring proofs to support their respective view.

[View / Print]