Amud 12a

תוס' ד"ה חצר

חצר was included as a hand - חצר משום יד אתרבאי

Summary; When one is עומד בצד חצירו then the חצר is קונה משום יד and is קונה even בע"כ just like יד. When one is not עומד בצד חצירו then the חצר is מדין שליחות and cannot be קונה בע"כ, however if it is beneficial then it is קונה by משתמר, and by מתנה it is קונה even by לא משתמר since there is דעת אחרת מקנה אותו.

[View / Print]

תוס' ד"ה ויצא

And it exited from another entryway - ויצא בפתח אחר

Summary: The case of זרק ארנקי is where the owner retains ownership until anyone is able to be קונה.

[View / Print]

תוס' ד"ה ואמר

And שמואל said the הלכה is like ר' יוסי, etc- ואמר שמואל הלכה כר' יוסי

Summary: שמואל maintains that we say עשו שאינו זוכה כזוכה only by לקט for there is the sufficient reason of עניים גופייהו ניחא להו; however elsewhere שמואל does not agree with ר' יוסי that we say עשו שאינו זוכה כזוכה.

[View / Print]

תוס' ד"ה אי

It is satisfactory if we assume it is דאורייתא, etc. - אי אמרת בשלמא דאורייתא

Summary: The various משניות prove that יד בן כיד אביו. It is logical to assume that if a קטן is קונה only מדרבנן, then included in that תקנת חכמים is that it belongs immediately to the father since מריצה אצל אביו.

[View / Print]

תוס' ד"ה ואבוה

And his father is wealthy - ואבוה עשיר הוא

Summary: All agree that the עני must leave over the מתנות עניים in a field in which he is a [part] owner.

[View / Print]

תוס' ד"ה שמואל

שמואל explained the reason of our תנא, etc. - שמואל טעמא דתנא דידן קאמר

Summary: שמאול assumes that קטן in our משנה refers (even) to a קטן who is not סמוך על שולחן אביו, and therefore if the קטן would be זוכה לנפשיה מדאורייתא, there would be no תקנה that his father should acquire it since there is no איבה. We must therefore conclude that the קטן has no זכיה לנפשיה at all.

[View / Print]