Why is, ‘in the hand of a judge’, different - מאי שנא ליד דיין
Summary:
If we are גורס והיכי דמי כגון דכתב ביה הנפק then the מקשה thought that נפל ליד דיין is to be taken literally and the question מ"ש is why is a דיין different, and the answer is that נפל ליד דיין means there is a הנפק. However if we are not גורס the והיכי דמי, then the גמרא assumed initially that נפל ליד דיין means it had a הנפק, but the question was that seemingly without a הנפק it should certainly not be returned since there is the concern of כתב ללות ולא לוה. The answer is that לא מיבעיא קאמר.
In the event the husband admits, it should be returned to the woman - בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה
Summary:
Our ברייתא which teaches that בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה is not concerned for a קנוניא. There is also no concern of כתב בניסן, etc., since the כתובה is מתשעבד from the time of איסורין and no one writes the כתובה before אירוסין. Concerning the תוספות כתובה we can either assume that עדיו בחתומיו זכין לו or he was מקנה the שיעבוד to her.
Summary:
מחלוקת here means dividing the שטר. According to רבי the מלוה can never collect his debt (even if he holds the entire שטר) unless the שטר is מקויים.
How much is it worth if it has זמן, etc. - דאית ביה זמן כמה שוה
Summary:
According to רש"י we cannot assess the names of the מלוה, לוה, the amount of money since they are repeated in the טופס בשורה אחרונה; we cannot asses the עדים since רשב"ג maintains מודה בשטר שכתוב א"צ לקיימו so the עדים are superfluous. תוספות maintains that we cannot assess any item which is necessary for the שטר, therefore we can only assess זמן. The ירושלמי maintains that we only assess the עדים since they maintain that עדי מסירה כרתי.