A slave prefers his free life style - עבדא בהפקירא ניחא ליה
Summary:
ר"מ agrees that by an עבד קטן ישראל who was לא טעים איסורא that it is a זכות for him to be freed. The חכמים also agree that essentially עבדא בהפקירא ניחא ליה provided that he does not have a master.
They should not give it after death - לא יתנו לאחר מיתה
Summary:
Our משנה teaches that אין גט לאחר מיתה, even if the שליח was appointed מחיים (and he is not considered כמותו דהבעל after מיתה); while in מי שאחזו the משנה teaches that even if the woman received the גט מחיים but if the expression used indicates that it will be effective (only) לאחר מיתה it is not a valid גט.
Summary
We do not establish the משנה because of מצוה לקיים דברי המת, because it is the opinion of a יחיד (even though it is the הלכה), and רב disagrees with this ruling. Alternately we say מלד"ה only when it was initially deposited for this purpose.
Some texts read: A שכ"מ who said ‘give him a מנה from my estate’, we give; ‘this מנה’, we give; ‘a מנה’, we do not give, for perhaps he means a hidden מנה, etc. - אית ספרים דגרסי שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני מנכסי נותנין מנה זה נותנין מנה סתם אין נותנין דלמא מנה קבור קאמר
Summary:
According to the אית ספרים there is no concern of מנה קבור by a מתנה (only by פקדון) and our משנה is discussing a פקדון. However according to our גירסא there is always the concern of מנה קבור and our משנה is discussing a מתנה.