Summary:
According to רש"י the word 'ומיחל' means he can exchange the מע"ש wine for money, and according to תוספות he cannot do it on ביה"ש (since it is ודאי טבל), rather ומיחל mean either he begins to drink or he dilutes the wine.
Summary:
We can differentiate that when there was a clear declaration of the intention (like by הלוקח יין, or by the שכ"מ), there is more reason to say יש ברירה, than in a case where no declaration was made (like by האחין שחלקו or regarding the חבית by תחומין).
Rabi Yehudoh and Rabi Yosee and Rabi Shimon prohibit it - רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין
Summary:
We are more likely to say יש ברירה if the issue will certainly eventually be resolved. One may maintain generally that קנין פירות כקנין הגוף, and nevertheless by יום או יומים it may be different. One may maintain אין ברירה and nevertheless the אחין שחלקו are not מחזירין זל"ז ביובל.
Summary:
When רבא answered that the dispute between ר' יהודה ור"י is in a case where he said מעת שאני בעולם, he meant that when he said מהיום אם מתי, that means מעת שאני בעולם.
And when he dies it is a Get; evidently there is Brayroh -
ולכי מיית הוי גיטא אלמא יש ברירה
Summary:
Any תנאי which is not בידו of the parties to be מקיים, this תנאי is not effective unless we maintain יש ברירה. According to רב we say יש ברירה לר' יהודה when he is תולה בדעת אחרים but אין ברירה when he is תולה בדעת עצמו. According to ר' יוחנן there is no difference whether תולה בדעת עצמו or תולה בדעת אחרים . However ר' יוחנן himself seemingly maintains אין ברירה.
