Is this a leniency?! It is being severe! - האי קולא הוא חומרא הוא
Summary:
The question האי קולא הוא חומרא הוא is appropriate by שליח הגט. We should require that the husband send the גט with two שלוחים, who will testify that the גט was written לשמה, thereby avoiding any possible contention by the בעל, which may lead to severe consequences for the woman.
If one person will testify, then the husband may come and contest the גט and invalidate it - חד אתי בעל מערער ופסיל ליה
Summary:
תוספות stated previously that the reason why the רבנן require saying בפ"נ is, כדי שלא יערער הבעל. The גמרא states that if one שליח is נאמן to say בפ"נ, then there will be a problem if אתי בעל ומערער, because ופסיל ליה. This תוספות will be discussing two issues. First, what is meant by the words 'ופסיל ליה'? Second, what did the גמרא (when asking this question) think is being accomplished by saying בפ"נ.
Here the שליח הגט says ‘it was signed in my presence’ - הכא בפני
Summary:
Both רבה and רבא agree that if a single שליח says ידעתי concerning the חתימות he will not be believed. The חכמים believe him only if he says בפני, for then he is very much מדייק in order not to be מרע נפשיה.
Concerning ידענו by two עדים for קיום הגט there is an argument between רבה and רבא. While רבה maintains אינו נאמן and therefore לא אתי לאיחלופי because בפני is required, רבה maintains נאמן and therefore אתי לאיחלופי.
What if they would say ‘we know’, would they not be believed!? - אטו כי אמרי ידענו מי לא מהימני
Summary:
There is a מחלוקת between רש"י and תוספות if, according to רבא, a שליח הגט will be believed if he says ידעתי חתימת העדים instead of בפני נחתם.
Since if they would have said ‘we recognize’ etc. - כיון דאילו אמרי ידענו כולי
Summary:
The fact that אשה and בעל דבר distinguish גט אשה from קיום שטרות in not sufficient to protect us from אתי לאיחלופי, for their occurrence is rare. In order there should be no אתי לאיחלופי the distinction must be frequent and apparent.
Who is this תנא that requires the writing and the signing of the גט be לשמה, etc. - מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה ובעי חתימה לשמה
Summary:
We must say that רבה is of the opinion that the חתימה (also) must be לשמה, even according to the מסקנא of the גמרא that רבה אית ליה דרבא. The reason why רבה does not totally agree with רבא, but rather maintains that בפני נכתב must be said on account of לשמה and not on account of אתי לאיחלופי, is because רבה maintains that לא אתי לאיחלופי since ידענו לא מהני. The (only) reason why ידענו לא מהני is because they have to testify that it was written לשמה, and this can be accomplished only be saying בפני.