לא שנא כתוב בלשון דיינים וחתימי עדים – It does not matter whether it was written in a judicial language and witnesses signed etc.
Summary:
'לשון דיינים וחתמי עדים' means that the language of the פרוזבל was the one that דיינים use when they issue a document which they sign. The names of the דיינים appear in the פרוזבול. However, other witnesses signed, not the דיינים.
ובי תרי לית להו קלא – and by two there is no publicity.
Summary:
רבי יוחנן who maintains that ר"ג discontinued ביטול בפני בי"ד on account of תקנת ממזרים, agrees that the ביטול בפני בי"ד could not have been maintained even בפני שלשה, since there still is the חשש of תקנת עגונות.
ובי תלתא אית להו קלא – And by three there is publicity.
Summary:
By מלוה ע"פ three witnesses do not provide a sufficient קול because the לוה attempts to deny the loan. By ביטול הגט however no one is trying to deny the ביטול.
By המוכר שדה two witnesses are sufficient to create a קול. However by ביטול הגט we want to be certain that there is an abundance of publicity.
כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש – Whoever betroths intends that the betrothal be with the consent of the Rabbis.
Summary:
The חתן expresses his agreement that this קידושין is contingent on the consent of the חכמים, when he states by the קידושין that it will be כדת משה וישראל.
רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה – רבי maintains that witnesses, where some were disqualified, [the remainder] are not (totally) disqualified
Summary:
There are two explanations why the גמרא presumes that רבי can maintain that יכול לבטל זה שלא בפני זה by אמר לעשרה, only if he maintains עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה: