Amud 4b

תוס' ד"ה תנן

We learnt in out משנה; if one brings a גט from one country to another country in the overseas countries - תנן המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים

Summary: We cannot infer from the fact that the משנה states that one who brings a גט from מדה"י to א"י has to say בפ"נ, that it would exclude a case where one brings it in the same country in מדה"י itself.

[View / Print]

תוס' ד"ה אלא אימא

Rather, I will say that from one state to another state in א"י he is not required - אלא אימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך

Summary: According to רבה, the משנה states ממדינה למדינה במדה"י צריך that we infer, that ממדינה למדינה בא"י אין צריך. In the הוה אמינא the דין is אין צריך because we are not concerned about קיום. In the מסקנא there is no concern of קיום since עדים מצויין לקיימו.

[View / Print]

תוס' ד"ה אי

If it was derived from there I would have said that it applies only if it already occurred - אי מההיא הוה אמינא הני מילי דיעבד

Summary: תוספות will be discussing what does the גמרא mean when it states ‘from there’; are we referring to the inference from the רישא, or to the more explicit statement of the סיפא. This תוספות will also discuss what precisely is meant by the term דיעבד.

[View / Print]

תוס' ד"ה כיון

Since there are Holiday Pilgrims, witnesses will be frequently found - כיון דאיכא עולי רגלים מישכח שכיחי

Summary: There is a minimal amount of traffic between יהודה וגליל. This traffic is not sufficient for a מחזיק to hear a מחאה, since he is not expecting one. It is sufficient however for the woman to find עדי קיום since she is aggressively searching for them to maintain her new marital status.

[View / Print]

תוס' ד"ה ואמר

And ר' יצחק said; there was one city in א"י etc. - ואמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל כולי

Summary: We do not need the testimony of ר' יצחק to prove that the two הגמוניות were in א"י. Rather it is self understood according to רבה. For if they are in חו"ל why is the requirement for בפ"נ only מהגמוניא להגמוניא it should be even in the same הגמוניא, since in חו"ל the people are אין בקיאין לשמה.

[View / Print]

תוס' ד"ה שהיו

They were restrictive towards each other - שהיו מקפידין זה על זה

Summary: The difficulty of traveling between the two הגמוניות was greater than traveling between יהודה וגליל. Therefore between יהודה וגליל there is no חיוב of בפ"נ, since there are sufficient travelers that there will be עדים מצויין לקיימו . However between the הגמוניות the traffic is so restricted that there are no עדים מצויין לקיימו. Therefore אמירת בפ"נ is required.

[View / Print]

תוס' ד"ה רבה

רבה agrees to the reason of רבא, etc. - רבה אית ליה דרבא

Summary: Even if the reason for saying בפ"נ is (also) משום קיום, nevertheless (according to רבה), only בפני נחתם would be essentially required in א"י and not בפני נכתב. There would be no need to say בפני נכתב, for since ידענו לא מהני, there will be no איחלופי, and in א"י they are בקיאין לשמה. However once בפני נכתב is required במדה"י on account of לשמה, the חכמים instituted it even in א"י.

[View / Print]

תוס' ד"ה אלא מאי

So in what do they differ - אלא מאי בינייהו

Summary: The question: ‘What is the practical difference between רבה ורבא in א"י’, is valid only after we establish that רבה אית ליה דרבא. For then they will both agree that if there are עדים מצויין לקיימו then בפ"נ will not be required בא"י; otherwise it will be required.

[View / Print]