Rav אסי maintains that it means נבעלה, etc. - רב אסי אמר נבעלה
Summary:
According to ר"י in a case of נסתרה, she is believed to claim לכשר נבעלתי with a מגו of לא נבעלתי. This מגו is a believable claim as opposed to the מגו of מוכ"ע, which is merely a better (but not a [more] believable) claim.
One case to approve her and one case to approve her daughter - חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה
Summary:
The רישא of (ראוה מדברת (נבעלה teaches us that even the mother is פסולה לכהונה (according to ר"י); and the סיפא of ראוה מעוברת teaches us that even the daughter is כשרה לכהונה (according to ר"ג ור"א).
According to the opinion that approves her, nevertheless he disqualifies her daughter - לדברי המכשיר בה פוסל בבתה
Summary:
The term מעוברת is used in the משנה (according to the מ"ד that פוסל בבתה) only as a לישנא מעליא; however we are not discussing the עובר in the משנה.
And we do not prohibit on account of seclusion; should we say that this is not according to ר"י, etc. - ואין אוסרין על היחוד לימא דלא כרבי יהושע
Summary:
Originally תוספות assumes that (according to זעירי) in the case of ראוה מדברת, the woman claims לא נבעלתי. The conclusion is that she claims לכשר נבעלתי.
Subsequently תוספות concludes that the contradiction between ר"י (according to זעירי) and רב is in regards how to deal with a (ספק (איסור. While רב maintains אין אוסרין על היחוד, that a (ספק (ביאה is מותר, nevertheless ר"י maintains that a ספק ביאה לנתין ולממזר is אסורה. It is not clear why the same question does not apply to (ר"י according to) רב אסי.
They set higher standards in regards to Kohannic lineage - מעלה עשו ביוחסין
Summary:
The ruling of מלקין על היחוד is concerning a פנויה (and an אשת איש according to מר זוטרא); however the ruling of אין אוסרין על היחוד is concerning only an אשת איש להתירה לבעלה. A אשה that was מתייחד with a נואף would need additional proof להתירה לבעלה.
However, הר"ר יוסף משליטן maintains that אין אוסרין על היחוד is to permit a son to marry a woman who was מתייחד with his father.
