Summary:
If the מחלוקת between רב ושמואל is by הבא על ארוסתו, then we have to say that the מחלוקת is in a case of דיימא מעלמא and our סוגיא is in a case where לא דיימא מעלמא. However if the מחלוקת is by ארוסה שנתעברה, then we can maintain our case even by דיימא מעלמא, since the ארוס is מודה .
Summary:
According to the ר"י the issue at hand is whether the ארוס וארוסה are permitted to rejoin. The 'ועוד' means even if we maintain that his מודה is ineffective. תוספות maintains that the issue is whether the child is כשר לישראל and the ועוד means even if the ארוס is not present to corroborate what the ארוסה claimed.
A widow (who was married to someone whose lineage is entangled and is) of a [doughy] mixture - אלמנת עיסה
Summary:
The term 'עיסה' (according to תוספות) refers to a family in which a ספק חלל (or many ספיקי חללים) were intermingled. An offspring of this family is אסורה לכהונה (for she has no חזקת כשרות); however one who married into this family and became widowed is מותרת לכהונה, according to ר"י וריב"ב (since she has a חזקת כשרות). A חזקת כשרות is required in addition to a ספק ספיקא in order to be מותרת לכהונה.
The רבנן taught; who is considered a widow of an עיסה, etc. - תנו רבנן איזו היא אלמנת עיסה
Summary:
If the גירסא in the ברייתא is איזוהי אלמנת עיסה; then the ברייתא is referring to the משנה of העיד ר"י that an אלמנת עיסה (one who was married to a ספק (ספיקא) חלל) is כשרה. The ברייתא is limiting this היתר to exclude (certain) cases of שתוק. All the תנאים of this ברייתא (and ר"י) agree that an אלמנת עיסה without issues of שתוק is מותרת. However תוספות argues that ר"י maintains that אלמנת עיסה is פסולה.
Therefore תוספות is גורס איזוהי עיסה (omitting אלמנת) and the ברייתא is referring to the different משנה of עיסה נאמנת. According to this ברייתא, that משנה is discussing cases of שתוק only (no ספיקי חלל). In those instances even the בת העיסה is כשרה. However in a case of אלמנת עיסה (of a ספק חלל) then ר"י maintains that even אלמנת עיסה is פסולה and certainly בת העיסה.
