And furthermore; רשב"א states - ותו רבי שמעון בן אלעזר אומר
Summary:
According to the ר"ח, there is a contradiction between רשב"א who maintains that (only) a ספק חלל is כשר בעיסה and the ת"ק who maintain that (even) a ודאי חלל is כשר בעיסה. However תוספות rejects this, because the ת"ק and רשב"א may indeed be arguing.
According to רש"י ותוספות the contradiction is that initially רשב"א maintains that a ספק חלל is כשר בעיסה; however from the expression 'ואין מכירין חללין שביניהם', it seems that even a ספק חלל is פסול בעיסה.
However if the ממזר protests and the חלל remains silent, it is disqualified - אבל ממזר צווח וחלל שותק פסול
Summary:
We derive that ממזר וצווח is פסול from the extra phrase of איזוהי וכו' כל שנטמע בה ספק חלל. Only a ספק חלל is מותר בצוויחה, but not a ספק ממזר.
It is sufficient that we are not excluding him from the community - מסתייה דלא מפקינן ליה מקהל
Summary:
A ממזר שותק (according to the ת"ק) and a חלל שותק (according to רשב"א) are פסול on account of מסתייה. They assume that if they remain silent they will retain their original כשרות ([even] to כהונה).
According to whom. If it follows the view of ר"ג, he maintains that she is כשרה לכהונה even by רוב פסולין, etc. -כמאן אי כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשר
Summary:
The גמרא initially assumed that the משנה is discussing a case of טענת ברי and a מגו. The conclusion is there is no טענת ברי, therefore תרי רובי is required לכו"ע.
Alternately, even שמואל agrees that we follow the ruling of ר"ג only בדיעבד; however לכתחילה there is a requirement of תרי רובי.