For the master said there is nothing, etc. - דאמר מר אין לך דבר כולי
Summary:
There is a dispute whether the three עבירות are singled out for יהרג ואל יעבר even בצנעא (the opinion of ר"י), or whether all עבירות are the same; there is no יהרג ואל יעבר בצנעא only if it is בפרהסיא (the opinion of רבא).
The reason of ר"מ is as ר"ה, etc. - טעמא דרבי מאיר כדרב הונא כולי
Summary:
רש"י maintains that the dispute between ר"מ ורבנן is in a case where the לוה claims פרעתי. However תוספות maintains that it is a case of אין הלוה מודה, and ר"מ maintains that neither the לוה nor עדים can invalidate a שטר with a מגו, while the רבנן maintain that עדים can invalidate a שטר with a מגו.
If he admitted to writing the שטר, it is not necessary to authenticate it - מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו
Summary:
We do not believe פרעתי במגו דמזוייף because either a) he would rather claim פרעתי (which is non refutable), than מזויף (which is refutable) or b) a שטר is considered מקויים in regards to all claims [of the לוה] (except מזוייף); but not on account of c) that שטרא בידיה מאי בעי is stronger than the מגו (because that does not explain why אמנה הוא is not believed).
If you agree with ר"מ, etc. - אי סבירא לך כרבי מאיר כולי
Summary:
When ר"נ said that ר"ה should have said הלכה כר"מ he meant that ר"ה could have mentioned a(ny) תנא who clearly maintains מבשאצ"ל; namely רשב"ג.
Say, the הלכה is like ר"מ, etc. - אימא הלכה כרבי מאיר
Summary:
ר"נ disagrees with ר"י and maintains that there is no difference, concerning a מגו against a שטר, between the לוה and the עדים.
The fact that ר"ה did not qualify his statement of מודה בשטר שכתבו אצ"ל, indicates that it applies in all cases; including if the לוה claims פרעתי.
In truth it was the לוה who claimed it was a שטר אמנה and this is according to רב הונא, etc. - לעולם דקאמר לוה וכדרב הונא כולי
Summary:
רבא did not want to answer that the עדים claimed שטר אמנה הוא, for the רבנן maintain that they will be believed since אלימי עדים לאורועי לשטרא.
And it follows the opinion of רב הונא אמר רב, etc. - וכדרב הונא אמר רב
Summary:
רב made only one ruling; that a לוה is not believed with a מגו against a שטר שאינו מקויים. Other ruling (such as האומר שטר אמנה הוא אינו נאמן) were derived from this ruling
And for instance, when it is detrimental for others - וכגון שחב לאחרים
Summary:
תוספות asked that the מלוה should be believed that it is a שטר אמנה since he has a מגו of מחילה (pardoning).
תוספות answered that the מגו of מחילה is inadequate since he does not want to lose the חוב, he will not be מוחל.
An additional answer is that מחילה by חב לאחרים is valid only when the חב owns the חוב מדרבנן , but not when the חב is owed the חוב מדאורייתא.
[The י"מ answer that מחילה by חב לאחרים is valid only when the חב was not initially owed the money; however when the חב was initially owed the money then the חוב cannot be נמחל.]
There is no מגו of אי בעי קלתיה either because the שט"ח was איתחזק בבי"ד or it was ביד שליש.
