Summary:
According to רש"י the קשיא of תרי ותרי means that the דיין is פסול (even עד שלא חתמו). The קשיא of גילוי מילתא means that the דיין is כשר (even משחתמו). However תוספות argues that an accused by תרי ותרי is כשר לכו"ע on account of his חזקת כשרות . Also, there can by no גילוי מילתא by פגם משפחה because תרי כמאה.
The ר"ח maintains that by תרי ותרי the דיין is כשר and there is no ביטול וועד המושב. By פגם משפחה if there are עדים זוממין there is no ביטול וועד המושב. However, if the עדים state that the דיין did תשובה, then there is a ביטול וועד המושב.
How do we derive from the תורה, the rule that הפה שאסר הוא הפה שהתיר, for it says: את בתי נתתי לאיש, etc. - מנין להפה שאסר הוא הפה שהתיר מן התורה שנאמר את בתי נתתי לאיש וגומר
Summary:
The rule of הפה שאסר is derived from the פסוק of את בתי נתתי which is discussing a case where the חתן is present and the father is believed to identify him as the חתן, even if there was a sight hesitation (less than a כדי דיבור). Alternately we derive it from this פסוק in the manner of אם אינו ענין. Otherwise, when the חתן is not present (or even when he is present), the father is always believed at any time to specify the חתן.
From where do we derive that a father is believed to prohibit, etc. - מנין לאב שנאמן לאסור וכולי
Summary:
It is not בידו כ"כ of a father to be מקדש a נערה or a קטנה, nevertheless the פסוק of בתי נתתי teaches us that he is נאמן לאוסרה when she is not a בוגרת yet. However once she is a בוגרת, and it is אין בידו כלל, he is not נאמן לאוסרה.