Summary:
One is חייב for ד"א ברה"ר according to ב"ע either because of הלכתא גמירי לה (and מהלך כעומד is only in a מקום פטור/כרמלית), or (ירושלמי) only in a case of jumping..
Summary:
The ברייתא may be discussing a מחתרת where it is דרך הוצאה בכך (concerning שבת) but there is no קניני גניבה if it is a small purse, or it is a regular case and we must conclude that it is not a small purse.
Rav Ashi said; for instance he joined his hand lower than three and received it; like Rovo - רב אשי אמר כגון שצירף ידו למטה מג' וקיבלה וכדרבא
Summary:
According to רש"י the proof from רבא is that it is considered a 'הגבהה למעלה מג since ידו של אדם חשובה לו כדע"ד. According to the ריב"ם the answer of 'למטה
מג explains why there is a הנחה, or it need not be 'למטה מג since ידו של אדם חשובה כדע"ד. According to the ר"ת we are finding support of s'רבא ruling that אגד יד לא שמיה אגד [למטה מג'] to understand why there is a הנחה ברה"ר.
And he acquires it even in a public domain - וברשות הרבים נמי קנה
Summary:
The ר"י maintains that רבינא agrees that משיכה ברה"ר is not קונה a קנין גמור, only להתחייב באונסין. However the ריצב"א maintains that the דיוק of רבינא indicates that he maintains that משיכה ברה"ר is קונה קנין גמור.