Amud 34b

תוס' ד"ה ורבי

And Rabi Meyer maintains that one may be flogged and pay; he does not maintain that one is killed and pays, but these are different - ורבי מאיר לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ושאני הני

Summary:
Once we derive ע"ז from מוצש"ר that לוקה ומשלם, the כדי רשעתו cannot be referring to ממון ומלקות (only to מיתה ומלקות) so there is no מיעוט to teach that אינו לוקה ומשלם (even by ממון).

[View / Print]

תוס' ד"ה דאמר

For Rabboh said, he had a stolen goat - דאמר רבה היה גדי גנוב לו

Summary:
רבה gives the ruling according to ר"מ but he disagrees.

[View / Print]

תוס' ד"ה משום

Because its prohibition is an eternal prohibition, etc. - משום דאיסורו איסור עולם כולי

Summary:
There is no חיוב מיתה by a בא במחתרת, after he leaves the מחתרת, as opposed to חילול שבת, where he can always be indicted for a חיוב מיתה.

[View / Print]

תוס' ד"ה אבל

However, Shabbos which requires a warning, I would say, no - אבל שבת דבעי התראה אימא לא

Summary:
The צריכותא is either a) (רש"י) that we say קלב"מ by שבת and מחתרת, b) that we say מת ומשלם by both, c) that we say קלב"מ by both even if the גזילה was בעין by the חיוב מיתה.

[View / Print]

תוס' ד"ה מתה

It died; they are not liable for a mishap - מתה אין חייבין באונסין

Summary:
The heirs are liable for גניבה ואבידה.

[View / Print]

תוס' ד"ה אבל

However, not on the Raishoh, and this is like Rav Pohpoh - אבל ארישא לא והיינו דרב פפא

Summary:
When the heirs ate it, the father was a פושע for not informing them that it is not his, so his estate is משועבד for the damage.

[View / Print]