Until they will both be equal - עד שיהיו שניהם שוין
Summary:
According to רש"י the ruling of עד שיהיו שניהם שוין במיתה, means that they have to be בני עונשין. Therefore if a גדול is בא על הקטנה there is no חיוב מיתה (and the משנה of יוצא דופן is according to ר' יונתן). However תוספות maintains that this ruling refers only to a בא על קטנה ארוסה according to ר"מ that he is פטור from סקילה. If we maintain עד שיהיו שניהם שוין במיתה, then he is פטור לגמרי.
Whoever is בועל; his intent is on the completion of the ביאה, etc. - כל הבועל דעתו על גמר ביאה
Summary:
תוספות offers four explanations when העראה is קונה (as it says in יבמות) and when גמר ביאה is קונה.
The רשב"א maintains: if only הערה was done then העראה is קונה if the entire ביאה was done then he is קונה בגמר ביאה.
The ריב"ם maintains: If he stated explicitly he wishes to be קונה בהעראה then העראה is קונה; otherwise גמר ביאה is קונה.
The ר"ת maintains העראה is קונה; according to our גמרא however גמר העראה is קונה.
The ר"נ גאון maintains: העראה can accomplish נשואין (if she was already מקודשת); however גמר ביאה is necessary to accomplish קידושין.
And one is liable for her as a married woman - וחייבין עליה משום אשת איש
Summary:
The ruling of וחייביין עליה משום א"א refers to both a regular א"א and an א"א from a יבם. The novelty is from א"א of a יבם. Alternately once it says וחייבין עליה משום א"א there must be an additional novelty in כל העריות מומתין על ידה. It teaches us that even a בהמה is מומתין על ידה.