Why does he say; ‘And what if one who is not redeemed with אלה’; let us derive שכיר שכיר, etc. - אמאי קאמר ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר
Summary:
The ק"ו of רבי is from מכרוהו בי"ד , for once we know that עבד איסורא is no hindrance we could have derived מכרוהו בי"ד through שכיר שכיר from נמכר לעכו"ם. A גז"ש can be refuted by something mentioned in the תורה, but not merely by a סברא which is not mentioned in the תורה.
The verse states; ‘he shall redeem him’ - אמר קרא יגאלנו
Summary:
When רבי stated that a נמכר לישראל is not נגאל באלה he meant that the תורה does not state so explicitly. A case where the תורה states a rule explicitly is considered to be more חמור than another case where the law is merely derived but not stated explicitly, as is evident here by נגאל באלה and by אוכל בתלוש.
And what if one who is not redeemed with אלה goes out with שש, etc. - ומה מי שאינו נגאל באלה יוצא בשש כולי
Summary:
We cannot make a יוכיח from a שדה אחוזה (that it is נגאל באלה, but not יוצאה בשש), since a שדה אחוזה is not יוצאה במיתת האדון (as a נמכר לנכרי is).
And ר' יוסי הגלילי; is it then written, ‘only’ [by another] - ורבי יוסי הגלילי מידי אלא [באחר ] כתיב
Summary:
The simple reading of ואם לא יגאל באלה indicates that if נגאל another way he remains in servitude until יובל. Alternately we may have thought that אלה limits the rights of redemption to relatives only. However in the conclusion we know that strangers may redeem, therefore אלה excludes those who are not אלה to continued servitude.
Summary:
When ר"ע stated באלה לשעבוד he meant that those whom ריה"ג refers to as אלה (the קרובים), there the עבד goes לשעבוד. However ר"ע himself maintains that באלה refers to אחרים (but not to קרובים).
