He pulled it for two hundred and he did not manage, etc. he gives two hundred; what is the reason; so that secular power should not be more severe than holiness - משכו במאתים ולא הספיק וכולי נותן מאתים מאי טעמא לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש
Summary:
We do not say אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט where there was a change in price, unless the price of the item was unknown, or when we know that the person was interested in conceding to הקדש at a greater price.
Does then the commoner not receive a מי שפרע, etc. - אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי
Summary:
By יתומים basically their קנין is משיכה, except when it is for their benefit, כסף is קונה, therefore where קנין כסף is detrimental we revert back to משיכה; however by הקדש the real קינן is כסף, except we give them the advantage of הדיוט, but if הדיוט requires a מי שפרע we revert back to כסף and הקדש cannot retract.
And from where do we derive that she is not obligated to redeem herself; for it is written, ‘it should be redeemed – you shall redeem’ - ואיהי מנא לן דלא מיחייבה למיפרק נפשה דכתיב תפדה תיפדה
Summary:
Without the תפדה תיפדה we may have assumed that וכל בכור בניך תפדה is referring to the father only, but not to the בכורה, for she is obligated to redeem herself.
