Amud 5b

תוס' ד"ה חופה

חופה, which completes; is it not logical that it should acquire - חופה שגומרת אינו דין שתקנה

Summary: The ק"ו of רב הונא is only valid according to רבי טרפון, who maintains that היכא דמיפריך ק"ו לא אמרינן דיו. It is illogical to assume that by doing the same קנין twice that it will accomplish more than by just doing it once.

[View / Print]

תוס' ד"ה אף

I will also include חופה which is קונה elsewhere so it should be קונה here. However, the צד השוה are קונין בע"כ, etc. - אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן מה להצד השוה שבהן שכן קונין בעל כרחה

Summary: There can be no חופה בע"כ. If the father delivers her to the חופה it is with his consent. Similarly the חופה which follows יעוד must also be with the father’s consent (as opposed to the יעוד which can be בע"כ של אב).

[View / Print]

תוס' ד"ה ורב הונא

And רב הונא; At least I do not find כסף which is בע"כ by אישות, etc. - ורב הונא כסף באישות מיהא לא אשכחנא בעל כרחה

Summary: We cannot refute the צד השוה because we find קידושי קטנה בע"כ, for it is not בע"כ since it is מדעת האב, or that the same בע"כ is found by חופה.

[View / Print]

תוס' ד"ה הא נתן

However if he gave and she said, etc. - הא נתן הוא ואמרה היא כולי

Summary: In a case of נתנה היא ואמר הוא she is מקודשת if he is an אדם חשוב. Therefore רב פפא did not mention it.

[View / Print]

תוס' ד"ה הא לאו

But if it were not so, no; It is evident that he maintains ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים, etc. - הא לאו הכי לא אלמא קסבר ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים

Summary: It is more likely that when someone says אהא (which indicates immediately), he means בנזיר (since he can begin immediately) than בתענית (for he may have to wait until the next day if he already ate). Therefore it is considered ידים (which are אין מוכיחות).

[View / Print]

תוס' ד"ה הכא

Here we are discussing a case where he said 'לי', etc. - הכא במאי עסקינן דאמר לי

Summary: שמואל maintains that ידים שאין מוכיחות סתם הויין ידים. This explains why by מודרני ממך he considers it ידים and similarly by גט it is not necessary to write ודן וכו' מינאי, since it is ידים שאין מוכיחות סתם. However by ידים שאין מוכיחות כלל as in the case of קידושין where he does not say לי then שמואל agrees that לא הויין ידים and she is not מקודשת. The גירסאות in נזיר argue whether שמואל (who rules that אהא is a נזיר if נזיר עובר לפניו) maintains יש"מ לא הויין ידים (and נזיר עובר לפניו is ידים מוכיחות and אין עובר לפניו is ידים שאין מוכיחות סתם) or שמואל maintains יש"מ הויין ידים (and נזיר עובר לפניו is ידים שאין מוכיחות סתם and אין נזיר עובר לפניו is not even ידים שאין מוכיחות [or ידים שאין מוכיחות כלל]).

[View / Print]