 |
Amud 6aתוס' ד"ה עצורתיWhat is , the ruling if he said עצורתי, etc. - עצורתי מהו Summary: The term עצורה is from the same word as עצרת which means an assembly or a joining. רש"י maintains that when דוד said עצורה he meant that there was a holding back or a lack of woman amongst them (which makes the word of עצורתי in context of this פסוק the opposite of קידושין), while תוספות argues that דוד meant that the woman joined them in the past, which makes this פסוק a proper source that עצורתי is used in reference to a marital relation. תוס' ד"ה משוםBecause it is written; 'and she is a slave woman designated to a man’ - משום שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש Summary: At this point the גמרא maintained that a שפחה חרופה is ח"ש וחב"ח and that קידושין is תופס by a שפחה חרופה. תוס' ד"ה שכןFor it is indeed so that in יהודה an ארוסה is called a חרופה, etc. - שכן ביהודה קורין לארוסה חרופה Summary: The term חרופה does not refer to קידושין because the פסוק of שפחה נחרפת לאיש is discussing a שפחה כנענית for whom there is no קידושין. Therefore if someone uses the term חרופה by קידושין she is not מקודשת. תוס' ד"ה לאHe should have no involvement with them - לא יהא לו עסק עמהן Summary: According to רש"י the admonition of לא יהא עסק עמהן refers to the דיינים and according to הר"ר עזריאל it refers to layman, for it can result in transgressing the איסור אשת איש. תוס' ד"ה אפילוEven if he did not hear - אפילו לא שמיע ליה Summary: The question of ר' יימר was whether we are required to inform an appointed דיין the ruling of רב יהודה אמר רב (that ר' יוסי ruled that it is a קידושין only in a case where it was עסוקין באותו ענין); is it a common occurrence or not. |
